משחק Breakout Escape: המשמעות וכיצד לבחור

הפשט אחת משתי הגרסאות והגע לארבע חלקים. סיפור מסגרת שנותן לך סיבה לדאוג. קבוצה של פאזלים שמתגמלים סוגים שונים של חשיבה: הכרה בדפוסים, חשבון, קריאה מדוקדקת, שימוש בתשומת לב למשהו פיזי. שעון שהופך את כל הדבר לבעיה משותפת בחרום במקום סדרה של בעיות בודדות. ודיברוג בסוף, שזה החלק שרוב הקבוצות מפחיתות הערכה ונזכרות בו הכי הרבה.

משחקי breakout טובים הם לא קשים כי הם מסתירים מידע. הם קשים כי המידע מפוזר על פני כמה אנשים, והקבוצה צריכה להכניס אותו למקום אחד. זו הסיבה למה הם עובדים לבניית צוות וזו הסיבה למה הם נופלים כשאדם אחד בשקט עושה הכל.

הכל קורה בשדה ראיה אחד. הרכזים פיזיים, עיצוב הסט נושא את האווירה, ומנחה חי יכול להסיט קבוצה תקועה מבלי לשבור את הקסם. אם יש לך שישה חברים שכולם מכירים זה את זה ואתה רוצה תשעים דקות ממוקדות, חדר פנימי קשה לביצוע.

המגבלות הן מבניות, לא עניין של איכות. מעל שמונה שחקנים החדר מתחיל להיגמר דברים למישהו לגעת. הזמנות הן משבצות קבועות, אז מתנים המגיעים מאוחר עלויות לך זמן משחק. וחדר בודד לא יכול להיות משווק גם לילד בן תשע וגם להוריו בו זמנית.

העבר את אותו רעיון החוצה וההגבלות הפוכות. גודל הקבוצה חוסם להשתנות כי אתה מתחלק לקבוצות של ארבע עד שש שכולן מריצות את אותו מסלול במקביל. זמן התחלה הופך שלך, כי המשחק מתחיל כשהקבוצה שלך לוחצת התחל. והעיר עצמה עושה את עיצוב הסט – אתה שם לב לחזית, לשלט או לחצר מוסתרת שעברת עליה מאה פעם.

מה שאתה מוותר עליו הוא הרכז הפיזי והמנחה החי. מה שאתה מרוויח הוא קנה מידה, גמישות וקבוצה שמסיימת את המשחק איפשהו שהם באמת רוצים להיות. אתה יכול לראות אילו ערים יש מסלולים בעמוד locations שלנו, ואיך זה עובד מכסה את הצד המעשי.

ספור את השחקנים שלך. שמונה או פחות, כולם מגיעים בזמן, כולם בערך באותו גיל – הזמן חדר. יותר משמונה, או פיזור גילאים, או קבוצה שתזרום כלפי מעלה בחצי שעה – משחק בחוץ. זו כל ההחלטה, וכמעט כל השאר היא העדפה.

שני גורמים משניים שווים לשקל. מזג אוויר: משחק חיצוני רץ בגשם קל אבל מטושטשת עם ילדים קטנים שווה להעברה, ואתה יכול, כי אתה בוחר את זמן ההתחלה שלך. ניידות: מסלול עיר כרוך בשתיים עד ארבע קילומטרים הליכה פרוסים על שעתיים, אז אם מישהו בקבוצה לא יכול לנהל את זה בנוח, חדר הוא הבחירה הטוב יותר.

אם אתה מריץ את זה עם עמיתים, תעשה שני דברים קטנים. ערבב את הקבוצות כדי שאנשים שמעולם לא עובדים יחד ינתקו באותו אחד, והשקיע עשר דקות אחרי כן על מה שבאמת קרה: מי הייתה לו התשובה מוקדם ולא אמר אותה, איך הקבוצה החליטה מתי להמשיך, האם מישהו בדק את הזמן. שיחה זו היא המקום שהערך יושב. עמוד groups and companies שלנו מסביר איך הזמנות גדולות יותר וחשבוניות עובדות.

בפועל, כן. “Breakout” הוא בעיקר בחירה שמות. ההבחנה האמיתית היא בין חדר נעול בתוך הבניין לבין מסלול חיצוני דרך עיר, לא בין שתי המילים.

שניים יכולים לשחק, אבל ארבע עד שש היא הנקודה המתוקה: מספיק אנשים לעבודה מקבילה, מעט מספיק ש כולם עושים משהו. קבוצות גדולות מתחלקות לכמה קבוצות.

הם בנויים כך שקבוצת הבכורה מסיימת. אתה תיתקע פעם או פעמיים, רמזים זמינים, והיותו תקוע לחמש דקות הוא חלק מהעיצוב ולא כישלון.

חדר פנימי הוא שישים דקות של משחק בתוספת כחצי שעה של תיאור וסיכום. משחק עיר חיצוני רץ בערך שעתיים כולל הליכה, בכל קצב שאתה קובע.

לא. משחק חיצוני עובד באותה מידה טוב לתיירים כמו לתושבים – תושבים מקבלים את ההפתעה של שימוש לב למשהו חדש, תיירים מקבלים מסלול שמראה להם את העיר ללא טיול מודרך.

למשחק חיצוני: טלפון אחד טעון לכל קבוצה וגם נעליים שאתה יכול הליכה. לחדר פנימי: כלום.

אם הקבוצה שלך קטנה ועל זמן, הזמן חדר ליד עצמך וליהנות מזה. אם היא גדולה יותר, צעירה יותר, מבוגרת יותר או מלוכלכת יותר מזה, מסלול חיצוני ישמש אותך טוב יותר. הסתכל במה שרץ על City Game, או ספר לנו על הקבוצה שלך דרך contact page והוא יאמר בפשטות אם אנחנו מתאימים.